כמה זמן חוסכות אוטומציות לעסקים: דוגמאות מהשטח

תוכן עניינים
עובדת משרד עם טאבלט ותיקיות מסודרות

“כמה זמן זה יחסוך לנו?” היא השאלה הראשונה שכל מנהל שואל כשמציעים לו אוטומציה, ובצדק. בלי תשובה סבירה, קשה להצדיק את ההשקעה ואת הטלטלה בשגרת העבודה. התשובה תלויה כמובן בעסק, אבל יש דפוסים שחוזרים כמעט בכל ארגון. בהמשך תמצאו דוגמאות מתחומים שונים והסבר איך להעריך את החיסכון לפני שמתחילים, כך שתוכלו לקבל החלטה על בסיס מספרים ולא על בסיס הבטחות.

איפה הזמן באמת הולך

הטעות הנפוצה היא לחפש את המשימה הגדולה. בפועל, רוב הזמן שאפשר לחסוך נמצא דווקא במשימות הקטנות, אלה שלוקחות שתיים או שלוש דקות וחוזרות עשרות פעמים ביום. העתקת פרטים ממייל למערכת, שליחת אישור, עדכון סטטוס, חיפוש של מסמך. אף אחת מהן לא נראית כמו בעיה, אבל כשסופרים אותן לאורך חודש, הן מצטברות לימי עבודה שלמים. זו הסיבה שארגונים שמטמיעים אוטומציות לעסקים מתחילים כמעט תמיד מרשימה של משימות קטנות וחוזרות, ולא מפרויקט גדול אחד.

דוגמה מהמשרד: קליטת מסמכים

במשרד שמקבל עשרות חשבוניות ספקים בחודש, מישהו פותח כל מייל, מוריד את הקובץ, מקליד את הפרטים לתוכנת הנהלת החשבונות ומתייק. אם כל חשבונית לוקחת בערך חמש דקות, ומגיעות מאתיים בחודש, מדובר ביותר משישה עשר שעות עבודה. אוטומציה שקוראת את החשבונית, מחלצת ממנה את הנתונים ומכינה רשומה לאישור, משאירה לאדם רק את הבדיקה. גם אם הבדיקה לוקחת דקה, החיסכון הוא רוב הזמן.

דוגמה מהמכירות: מענה ללידים

צוות מכירות קטן מקבל לידים מהאתר, מהפייסבוק ומהטלפון. כל ליד צריך להיכנס למערכת, לקבל מענה ראשוני ולהגיע לאיש המכירות הנכון. כשזה נעשה ידנית, חלק מהלידים מחכים שעות. אוטומציה שעושה את זה ברגע שהליד נכנס חוסכת את זמן ההקלדה ומקצרת את זמן התגובה, וזמן תגובה קצר הוא אחד הדברים שהכי משפיעים על הסיכוי לסגור עסקה.

דוגמה מהשירות: שאלות חוזרות

במוקד שירות, חלק גדול מהשיחות והמיילים עוסק באותן שאלות: איפה ההזמנה, איך מחליפים מוצר, מתי מגיע טכנאי. אוטומציה שמחוברת למערכת ההזמנות עונה על השאלות האלה בעצמה, ומעבירה לנציגים רק את המקרים שבאמת צריכים אדם. הנציגים לא עובדים פחות, אבל הם מקדישים את הזמן למקרים המורכבים, שבהם הם באמת משנים את חוויית הלקוח.

דוגמה מהתפעול: התראות במקום בדיקות

יש תהליכים שבהם מישהו בודק משהו כל יום רק כדי לוודא שהכול בסדר: מלאי, מועדי אספקה, טמפרטורה במקררים. בעסקי מזון, למשל, שמירה על שרשרת הקור דורשת מעקב צמוד. אוטומציה שעוקבת אחרי הנתונים ושולחת התראה רק כשמשהו חורג הופכת בדיקה יומית לטיפול בחריגים בלבד. מעבר לזמן, נחסכות כאן גם הטעויות שקורות כשבדיקה שגרתית נעשית בחצי עין.

איך מעריכים את החיסכון מראש

אין צורך במודל מסובך. לגבי כל תהליך שחושבים לאטמט, כדאי לרשום שלושה מספרים: כמה פעמים בחודש הוא קורה, כמה דקות לוקחת כל פעם, וכמה מהזמן הזה אוטומציה יכולה לחסוך באופן ריאלי. אחר כך מכפילים. התוצאה לא תהיה מדויקת, אבל היא תראה מהר איזה תהליך שווה לטפל בו ראשון, ואיזה לא מצדיק את ההשקעה.

כדאי להוסיף לחישוב גם את מה שלא נמדד בדקות: לידים שהולכים לאיבוד, חשבוניות שנשכחות, טעויות הקלדה שמתגלות אחרי חודש. לפעמים התועלת הגדולה של אוטומציה היא דווקא שם, בסדר ובאמינות, ולא בשעות שנחסכות.

מה לא כדאי להבטיח לעצמכם

אוטומציה לא מחליפה עובדים ביום אחד, וגם לא אמורה. בחודשים הראשונים יש תקופת הרצה: תיקונים, מקרים שלא נלקחו בחשבון, והתרגלות של הצוות. כדאי למדוד את החיסכון רק אחרי שהתהליך התייצב, ולא בשבוע הראשון. עוד דבר שכדאי לזכור הוא שתהליך שנבנה על מערכות לא מסודרות יחסוך פחות. לפעמים צריך לסדר קודם את המידע ואת החיבורים בין המערכות, ורק אחר כך לאטמט.

שאלות נפוצות

תוך כמה זמן אוטומציה מחזירה את ההשקעה?

בתהליכים שחוזרים עשרות פעמים בשבוע, ההשקעה חוזרת לעיתים קרובות תוך חודשים ספורים. בתהליכים נדירים יותר החישוב פחות חד. החישוב הפשוט של תדירות כפול זמן כפול אחוז חיסכון נותן הערכה ראשונית טובה.

האם החיסכון בזמן מתורגם לחיסכון בכסף?

רק אם יש מה לעשות עם הזמן שהתפנה. בעסק שבו העובדים עמוסים ומפספסים לקוחות, הזמן הזה הופך מיד לעבודה שמכניסה כסף. בעסק שבו אין עומס, כדאי לחשוב מראש לאן הזמן יופנה, אחרת קשה לראות את התועלת.

מה עדיף, להתחיל מהתהליך הכי כואב או מהכי פשוט?

כדאי למצוא את הנקודה שבה שני הדברים נפגשים: תהליך שגוזל הרבה זמן, וגם פשוט יחסית לאטמט. הצלחה מהירה בתהליך כזה בונה אמון בצוות ומקלה על הצעדים הבאים.

איך מתחילים

הצעד הראשון הוא רשימה פשוטה של כל המשימות החוזרות בעסק, עם הערכה גסה של הזמן שכל אחת לוקחת. מתוכה בוחרים שתיים או שלוש עם החיסכון הצפוי הגדול ביותר, ומתחילים מהן. מי שרוצה לעשות את זה עם ליווי מקצועי פונה בדרך כלל לחברות שמתמחות באפיון ופיתוח של אוטומציות, כמו ארכיטק, שבודקות קודם איפה החיסכון הגדול ביותר, ורק אחר כך בונות.

אודות כותב המאמר:
Picture of עומר כהן
עומר כהן

עומר כהן הוא כותב תוכן מנוסה עם התמחות בנושאי אורח חיים, טכנולוגיה ותרבות. בעל ניסיון עשיר בכתיבה מגזינית שמטרתה לעורר השראה ולספק ידע נגיש לקוראים.

כל הפוסטים
רוצים לפרסם מאמר באתר?
תוכן עניינים
רוצה להתבלט בתחום?

מומחה? יש לך ידע מקצועי ששווה שיתוף? השאר את המייל שלך ונחזור אליך עם הצעה אטרקטיבית לפרסום >>